חזרה לדף הבית חזרה לדף הבית
תפריט הוסף למועדפים תפריט צור קשר תפריט
אודות
תפריט
חברה וחינוך
תפריט
תרבות ופנאי
תפריט
ענפים ועסקים
תפריט
פנימי לחברים
תפריט
ספר מבקרים/Guest Book
» חגיגות שער הגולן ה- 80
» מה בחצר
» פרוייקט תיעודי לכבוד חגיגות ה-75
» גלריית תמונות
» דמויות ויוצרים בקיבוץ
» היסטוריה
» הקיבוץ כיום
» "מכתבים מלאוקדיה"
» חדש - ישן בעריכת עודד פרקר
» כתבו עלינו בעיתון...
» יומן אישי
» יזכור
» דפי נפטרים
אודות | יזכור
בונים שמיר
 
נולד ב-כ"ט ניסן תרס"ח, 30.4.1908
נפטר ב-כ"ג אלול תשנ"ח, 14.9.1998
 
בונים נולד בעיירה ז'יחלין, מערב פולין, בבית ציוני של מורה עברי בעיירה בה הוא ספג ערכי תרבות יהודית בעברית וביידיש. משחר נעוריו היה חבר ב"השומר הצעיר", פעיל ומפעיל, כדרכו בכל חייו. שימש כראש הקן בעיירתו, כרכז התנועה באזור ומשם הוא הגיע לוארשה כחבר בהנהגה הראשית של התנועה בפולין.
 
בשנת 1932 הגיע לארץ כתייר ל"מכביה" וכחבר קיבוץ "המקביל" בפולין לקיבוצו "עין הקורא" במושבה ראשון לציון. נאמן עד כלות לערכי התנועה, שימש לו בואו לקיבוץ מפנה מאורח חייו הקודם ומעבר לעבודת כפיים וחיי חלוץ ופועל. מקצועו הראשון היה סנדלרות. את ההכשרה למקצוע רכש בבית החרושת לנעליים "כתר" שהיה קיים במושבה.
 
לאחר כמה שנים "נלקח מאחורי הצאן" לפעילות ראשונה בתנועה בארץ – מזכיר בוועד הפועל של הקיבוץ הארצי. בתקופת כהונתו של יעקב חזן, אשר התמקם כנהוג בקיבוצו של המזכיר – משמר העמק. שם נפגש באקראי עם חוה, רעייתו בעתיד, שהיתה חניכתו בקן מוצאם בחו"ל. חוה באה לשם במסגרת קבוצת עבודה של קיבוצה "לשחרור", לבניית המוסד החינוכי.
 
בסיום תפקידו חזר הזוג שמיר לעין הקורא לרשות סידור העבודה של הקיבוץ. על עיקרון זה שמר בונים בקנאות ובעקשנות כל חייו: פסק זמן במילוי תפקידיו בחוץ, על מנת לחזור לעבודה בבית: בסנדלרות, בגן ירק, בעבודה בבננות, באריזת הענבים בכרם. ובו זמנית מילא תפקידים חברתיים בקיבוץ: בוועדות חינוך, תרבות, מינויים, חבר מזכירות וכמה פעמים היה מזכיר הקיבוץ. יצויים במיוחד היותו מזכיר בתקופת השיקום של שער הגולן לאחר מלחמת העצמאות.

ארוכה שורת התפקידים שמילא בתנועה ובמפלגה. בתנועה: חבר הוועד הפועל והמזכירות של הקיבוץ הארצי. במשך 6 שנים היה מזכיר הקיבוץ הארצי. פעמיים רכז המחלקה לחברה. 3 שנים רכז משלחת "השומר הצעיר" בארצות הברית. בד בבד ייצג את התנועה בנשיאות הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית, חבר ההנהלה הישראלית של הקונגרס היהודי העולמי, חבר הדירקטוריון של הקרן  הקיימת לישראל, חבר הוועד הפועל ומועצת ההסתדרות. במפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם): חבר המרכז, המזכירות והוועדה המדינית ופעמיים מזכיר המרכז. וכן מזכיר הברית העולמית של מפ"ם.
בערוב ימיו, בסיום תפקידיו בחוץ, חזר לעבודה במחלקת הריהוט הפלסטי במפעל "גולן" בקיבוץ.
 
עשרות רבים של מאמרים ורשימות פירסם בעיתונות התנועתית, על הנושאים של המחשבה והמעשה התנועתיים והלאומיים ובהם מאמרו הגדול באחד מהגיליונות האחרונים של הרבעון "הדים", "על חשיבותה של האידיאולוגיה לעתיד הקיבוץ". גולת הכותרת בתחום זה היה ספרו: "בנתיב השליחות" (השומר הצעיר בכור הפעילות הפוליטית בשנים 1932-1939), בהוצאת גבעת חביבה אשר הופיע בשנת 1990.
 
בונים היה מקובל כנואם מחונן באירועים תנועתיים, אזוריים וכלליים. זכור לטוב קולו הערב בשירה בציבור.
יחד עם חוה, רעייתו ושותפתו לחיים ולדרך, טיפחו משפחה מלוכדת וספוגת ערכים. הניח אחריו את אשתו חוה, בנו אהוד ובתו צילה, 5 נכדים ונכדות, 3 נינים ונינה.
Site by ITdesign - בניית אתריםEtsuv. Creative Group