חזרה לדף הבית חזרה לדף הבית
תפריט הוסף למועדפים תפריט צור קשר תפריט
אודות
תפריט
חברה וחינוך
תפריט
תרבות ופנאי
תפריט
ענפים ועסקים
תפריט
פנימי לחברים
תפריט
ספר מבקרים/Guest Book
» חגיגות שער הגולן ה- 80
» מה בחצר
» פרוייקט תיעודי לכבוד חגיגות ה-75
» גלריית תמונות
» דמויות ויוצרים בקיבוץ
» היסטוריה
» הקיבוץ כיום
» "מכתבים מלאוקדיה"
» חדש - ישן בעריכת עודד פרקר
» כתבו עלינו בעיתון...
» יומן אישי
» יזכור
» דפי נפטרים
אודות | יזכור
פישל ברייר
 בן בן-ציון ונחמה
 
נולד ב-י"ב אייר תרע"ג, 19.5.1913
נפטר ב-כ"ט אלול תשס"ב, 6.9.2002
 
פישל נולד בעיר לודמיר באזור וולין במזרח פולין (וולודימייז' וולינסק) אביו נפטר בתחילת מלחמת העולם הראשונה והוא אז בן שנה וחצי. אימו האלמנה גידלה לבדה חמישה ילדים בתנאים קשים ביותר.
בגיל 14 הפסיק פישל את לימודיו, כדי לסייע לקיום המשפחה.
הצטרפותו בגיל 16 לתנועת "השומר הצעיר", הוציאה אותו למרחב. הוא התמסר בכוחות עצמו להשלים את השכלתו בזמנו הפנוי מעבודתו היומית. תוך שנתיים קיבל עליו את תפקיד ראש-הקן והתמיד בו עד אשר בני גילו יצאו להכשרה לקיבוץ "עמל". הוא הצטרף אליהם וארבע שנים היו בהכשרה בעיר ביאליסטוק.
היתה זו תקופה קשה מאד באותן שנים לקיבוצי ההכשרה.
לאחר מכן עבר לוורשה, ועוד שנתיים עבד שם כדי לצבור כסף למימון העלייה לארץ.
בתחילת 1939 אושר לו ואנדז'ה חברתו ובת עירו, לעלות בעלייה הבלתי - לגלית.
למזלם, אוניית – המשא הקטנה בה הפליגו לא נתפסה על-ידי הצי הבריטי והם הצטרפו לחבריהם, אשר קיבוץ הזורע שימש להם תחנת ביניים זמנית. לאחר חצי שנה בהזורע הגיעו סוף-סוף כהשלמה לקיבוץ "כמו מתגשם חלומך" – אומר בנו בכורו דני, בדברי ההספד. וממשיך: "ואז פורצת מלחמת העולם השנייה. ניתוק, אין מידע, חרדה איומה – מי שרד מהמשפחה?
ילדים נולדים, קצת שמחה בתוך האבידה הגדולה. ואז עוד שמחה – אחיך צבי ניצל ומופיע מתהום הנשיה.
מלחמת העצמאות. יש מדינה, אתה מגויס לצבא. שוב ניתוק מהמשפחה הנמצאת בגלות בחיפה הרחוקה, פציעה בקרב על צמח, החלמה, חזרה הביתה. ואתה נרתם במלוא מרצך לשיקום ההריסות, לבנייה חדשה.
אתה מפוכח, ללא אשליה: "צריך לעשות שלום ולהחזיר את הרמה".
במלחמת ההתשה: תעלות ומקלטים וכל מעשי הנוי שלך בקיבוץ נהרסים.
כבר לא צעיר ובמלחמת יום כיפור יש לעצור את הסורים ברמת הגולן. עם תותך מגוחך ומספר חברים אתה נשלח לעצור את הטנקים הסוריים". מסיים דני.
בתוך תהפוכות הזמן תורם פישל עשייה בפעילות החברתית בקיבוץ – בוועדת חברים, בוועדת בריאות וכסדרן עבודה.
אבל גם אינו מוותר על תחביבו הראשון במעלה – מעידים נכדיו בעבודת ה"שורשים" שלהם, תחביב של קריאת ספרים".
ואמנם הוא היה מאז ומתמיד בין הקוראים הוותיקים בספריית הקיבוץ.
על אף שלא היתה לו השכלה פורמלית, רכש מקריאת הספרים ידע עצום בתחומים רבים ובדרך זו אף רכש את ידיעת השפה האנגלית.
 63 שנים מתוך 89 שנות חייו היו קודש לחיי הקיבוץ, לו מסר את מיטב יכולתו ככל הנדרש ועוד הרבה מעבר לזה.

מחלתו בשנה האחרונה לא גרעה מראייתו האופטימית את הקבוץ בדרכו לשינויים.
אולי ניתן ליחס לפישל את אחת השורות משירו של ביאליק: "יהי חלקי עמכם" בו כתב: "חייכם – מיטב חזונכם, ותפארתכם – עצם היותכם".
הניח אחריו את אשתו אנדז'ה, בנו דני ובתו חוה ומשפחותיהם, 5 נכדים ו – 3 נינים.
Site by ITdesign - בניית אתריםEtsuv. Creative Group