חזרה לדף הבית חזרה לדף הבית
תפריט הוסף למועדפים תפריט צור קשר תפריט
אודות
תפריט
חברה וחינוך
תפריט
תרבות ופנאי
תפריט
ענפים ועסקים
תפריט
פנימי לחברים
תפריט
ספר מבקרים/Guest Book
» חגיגות שער הגולן ה- 80
» מה בחצר
» פרוייקט תיעודי לכבוד חגיגות ה-75
» גלריית תמונות
» דמויות ויוצרים בקיבוץ
» היסטוריה
» הקיבוץ כיום
» "מכתבים מלאוקדיה"
» חדש - ישן בעריכת עודד פרקר
» כתבו עלינו בעיתון...
» יומן אישי
» יזכור
» דפי נפטרים
אודות | יזכור
‏פסח עברי
בן שרגא וחנה דויטש
 
נולד ב-כ"ז אדר תרס"ח, 27.2.1908
נפטר ב-ט"ו אלול תשל"ח, 17.9.1978

פסח עברי (דויטש) נולד בדאקי כפר הונגרי בדרום סלובקיה. בהיותו בן 6 ‏פרצה מלחמת העולם הראשונה ואמו נשארה המפרנסת היחידה של חמשת ילדיה. האח הבכור, שמעון, יצא מהבית ללמוד מקצוע וכל הדאנות והטיפול באחים ובאחיות הקטנים נפלו בחלקו של פסח, כשאמו עבדה קשה בחנות הכפרית הקטנה. בכפר היו משפחות יהודיות מעטות, אך הקהילה הקטנה קיימה בית-כנסת וגם בית-ספר קטן בו למדו 16 ‏ילד בכיתה אחת, מגיל 6 ‏ועד גיל 14‏. פסח בלט כתלמיד טוב ונשלח לגימנסיה קתולית בעיירה סמוכה. גם שם היו חייו קשים: הוא גר אצל קרובי משפחה והרוויח פרוטות בנותנו שיעורי עזרה לימודית.

בגיל 15 העבירוהו הוריו להמשך לימודיו בעיירה נובי זמקי. קשיי היום-יום נמשכו: שעורי עזרה לימודית לבני טובים, אכילת "ימים" אצל משפחות אמידות ודירה אצל חיט מטליא במיטה אחת עם אחיו הצעיר ממנו. על אף התנאים הקשים המשיך פסח להצטיין בלימודים; בשנים אלו הוא מצא את הדרך לתנועת השומר הצעיר ובפעם הראשונה בחייו הרגיש יחס חברי וחם ומצא את ביתו בקן. הוא היה פעיל קודם כראש קבוצה ואחרי כן כראש קן. התקופה הזאת היתה המאושרת בנעוריו. גם הוריו עברו לנובי זמקי והמשיכו את חייהם הדחוקים, כאשר פסח המשיך לחלק את זמנו בין לימודים, פעילות תנועתית ועזרה לאמו שהיתה המפרנסת העיקרית גם אחרי המלחמה.

‏רצונו של פסח היה להישמע לצו התנועה ולצאת להכשרה, אך בגלל התנגדות חריפה אף אלימה מצד אביו הוא ניסה שנה כמעט ללמוד כימיה באוניברסיטה בברנו. הלימודים היו מעניינים אך החלומות על הכשרה ועלייה לא משו מלבו. פסח הפסיק את לימודיו והלך להכשרה בחוות הכשרה קומוראו. אחרי כחצי שנה נקרא לשרת בצבא הצ'כי וכעבור שנה עם סיום שרותו הצטרף לקבוצת הכשרה תנועתית ועלה ארצה בסתיו1930 ‏. הוא עבר את כל הגלגולים של הקיבוץ הצ'כי א' במסחה, גבע, מסחה ונס ציונה עד לאיחוד עם הקיבוץ הפולני בראשון- לציון.

בשנות חוסר העבודה הגדול במסחה, היה בין היחידים שעבדו בבניית בית הספר כדורי. כאן למד להיות בנאי והמשיך במקצוע זה גם במושבה. הוא ריכז את קבוצת הבנין ולחם ערב ערב בלשכת העבודה על זכותה לקבל עבודה. עם זאת מילאו את ליבו הכיסופים להתישבות והיה מאושר ללא גבול עם העלייה על הקרקע במסגרת "מפעל ארלוזורוב" בעמק הירדן.

‏שני קווי התעניינות בלטו בכל מעשיו: התעניינות בבעיות של משק וכלכלה ובנייה. ביוזמתו נחפרו בריכות הדנים והוא היה הדיג הראשון ואף מדריך לדינים רבים. בגלל סיבות בריאותיות הפסיק את עבודתו כדיג וקיבל על עצמו תפקידים אחרים. הוא ריכז את הבנייה בבית. כאשר בנחר מזכיר המוסד התמסר לעבודות הבנייה במקום וכאשר נקרא, לימים, להקמת מכון התערובת בצמח, הוא נהנה מהאפשרות להקים מכון משוכלל על תלו. עד יומו האחרון עסק בהשלמת בנין המוזיאון בשער הגולן, השקיע בו את כל מרצו, כדי להביאו לסיום מוצלח - וכל זה תוך התנדבות שקטה וצנועה בשעות שאחרי עבודתו בהנהלת החשבונות. הוא חיפש תמיד את הצורה הכפרית, היפה והתועלתית. יופיו הפשוט של הבנין ועץ הדולב על דשא המוזיאון שהוא בחר ונטע במו ידיו מסמלים את דרכו.

הצניעות והמסירות היו התכונות הבולטות והאופיניות לדרך חייו. מתחת לשקט החיצוני והשלוה שהיתה נסוכה על הליכותיו ומערכת יחסיו החברתיים הסתתר לב חם כשסערות הרוח העוברות על הארץ ועל הקיבוץ הסעירו אותו. הוא לא הירבה בדיבור וביטא את התרגשותו בעשייה מתמדת. חוג ידידיו לא היה רחב אך מי שידע להתקשר אליו נהנה משיחות עמו, משיקול דעתו בנתינת עצה, תמיכה ועזרה. מסירותו החמה שאינה מכירה ליאות, קרנה על משפחתו. פסח היה אבא, סבא וחבר לחיים למופת.

הוא מת מות נשיקה, בצניעות ובשקט, בלי להכביד על סביבתו. בדיוק כפי שהוא חי. הניח אשה, 3 ‏בנים, כלות ונכדים.
Site by ITdesign - בניית אתריםEtsuv. Creative Group