חזרה לדף הבית חזרה לדף הבית
תפריט הוסף למועדפים תפריט צור קשר תפריט
אודות
תפריט
חברה וחינוך
תפריט
תרבות ופנאי
תפריט
ענפים ועסקים
תפריט
פנימי לחברים
תפריט
ספר מבקרים/Guest Book
» חגיגות שער הגולן ה- 80
» מה בחצר
» פרוייקט תיעודי לכבוד חגיגות ה-75
» גלריית תמונות
» דמויות ויוצרים בקיבוץ
» היסטוריה
» הקיבוץ כיום
» "מכתבים מלאוקדיה"
» חדש - ישן בעריכת עודד פרקר
» כתבו עלינו בעיתון...
» יומן אישי
» יזכור
» דפי נפטרים
אודות | יזכור
צ'יורה עברי (מרים רות)
 

נולדה ב-ז' אדר א' תר"ע, 16.2.1910
נפטרה ב-י"א חשון תשס"ו, 13.11.2005

צ'ורה כך קראו לה הוריה וכך אנו קראנו לה לאורך כל הדרך. צ'ורה המחנכת והגננת הראשונה בקיבוץ, צ'ורה בעלת המבטא ההונגרי וההומור השופע, צ'ורה הסופרת הידועה בארץ ובעולם בזכות ספרי הילדים שכתבה.

נולדה בשנת 1910 בעיירה נובה-זמקי שבהונגריה (עכשיו-סלובקיה), להוריה יעקב והלה רות. אביה היה מנהל בי"ס יהודי ואמה פעילה בקהילה היהודית. בסיפוריה על ילדותה, סיפרה צ'ורה על שלוש דמויות שהשפיעו עליה בילדותה וחיבבו עליה את הספרים והספרות. היו אלה: אבא, אמא וסבא.

בית משפחת רות היה בית ציוני, פתוח לצעירים ומבוגרים, בית מלא בשאר-רוח. סיפורי התנ"ך של אבא וסיפורי העם ההונגרי וחרוזי המשוררים ההונגרים של אמא העשירו והעמיקו את רוחה של הילדה והנערה הצעירה.

גם לסבא היה תפקיד חשוב בסיפור סיפורים לארבעת ילדי המשפחה.

צ'ורה סיימה את לימדיה בגימנסיה ההונגרית בנובה-זמקי ויצאה ללמוד פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת ברנו בצ'כסלובקיה. את לימודיה המשיכה בסמינר הקיבוצים בת”א, כאשר הקיבוץ בחר בה להיות הגננת הראשונה. ובשנים מאוחרות יותר קיבלה מילגה ללימודים בקולג' לחינוך בניו-יורק.

בנעוריה הצטרפה לקן "השומר הצעיר" בנובה-זמקי, ויצאה למחנות הקיץ המשותפים לתנועה. נפגשה שם עם עולם חדש ורעיונות שהתחברו עם החינוך שקיבלה בבית.

העלייה לארץ (בשנת 1931) – היה המשך טבי לדרך חייה.

לצ'ורה ולקיבוץ, שהיה אז בראשון לציון, היה ברור שהיא תהיה הגננת של ילדי הקיבוץ הראשונים. כך התחילה הקריירה החינוכית שלה.
היא שבנתה את הדפוסים הראשונים של החינוך בקיבוצינו, את אופי החגים, את ההתייחסות לילד בגיל הרך. לאורך השנים היתה ה"גורו" של אמהות, גננות ומטפלות. הן שתו בצמא את דבריה ובאו להתייעץ איתה. היא הייתה מוסד של אדם אחד, מיוחד במינו, אדם מלא אופטימיות ושמחת חיים.

ילדי הקיבוץ לדורותיהם גדלו על חגים נפלאים שעוצבו בידי צ'ורה (שרבים מהם גם הנחתה) והפכו לנכס צאן ברזל העובר מדור לדור.

חמישה מחזורי גן חינכה צ'ורה בקיבוצינו, ואחר כך נקראה להורות בסמינר הקיבוצים קודם בתל-אביב ואח"כ בסמינר "אורנים". היא לימדה גננות, מורות ומטפלות "ספרות ילדים" ואת "תורת הגן". נוסף לכך ריכזה את מחלקת המורות לגיל הרך ואת צוות המדריכות.

ב- 1980 סיימה צ'ורה את עבודתה בסמינר "אורנים". היא המשיכה בהוראת "ספרות-ילדים" לקבוצות של גננות ומורות שהגיעו לשער הגולן, לצריף המיוחד, בו גם הוצג האוסף של כ- 800 ספרי הילדים אותו לקטה ואספה במשך שנים רבות.

את יכולתה בתחום הסיפור התחילה צ'ורה להראות כגננת – בסיפורים שסיפרה בעל-פה, והצטיינה בכך. את סיפוריה הראשונים, שכתבה בשנות ה- 40, שלחה לעיתון "דבר לילדים". כמו כן כתבה מאמרים לעיתונות החינוך,"הד הגן" וה"חינוך המשותף". בשנות ה- 50 יצאו לאור ספריה "תורת הגן" ו"הילד ואתה", ובשנות ה- 60 יצא לאור "ספרות לגיל הרך". בגיל 63 קיבלה צ'ורה שנת שבתון ללימודים אצל דוב נוי באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג לספרות עברית. בהזדמנות זו ביקשו אותה ללמד ספרות-ילדים. שם נפגשה עם אורה אייל, בוגרת "בצלאל", וכך נולד ספר הילדים הראשון שלה "מעשה בחמישה בלונים". ההמשך ידוע: צ'ורה המשיכה וכתבה, ספר ועוד ספר, כמעין המתגבר – 24 ספרי ילדים.

ספריה כבשו את עולם הילדים והוריהם, ואף תורגמו לשפות שונות. מרים רות-עברי זכתה להדליק משואה בערב חג-העצמאות. כמו כן קיבלה פרסים רבים.

Site by ITdesign - בניית אתריםEtsuv. Creative Group