חזרה לדף הבית חזרה לדף הבית
תפריט הוסף למועדפים תפריט צור קשר תפריט
אודות
תפריט
חברה וחינוך
תפריט
תרבות ופנאי
תפריט
ענפים ועסקים
תפריט
פנימי לחברים
תפריט
ספר מבקרים/Guest Book
» חגיגות שער הגולן ה- 80
» מה בחצר
» פרוייקט תיעודי לכבוד חגיגות ה-75
» גלריית תמונות
» דמויות ויוצרים בקיבוץ
» היסטוריה
» הקיבוץ כיום
» "מכתבים מלאוקדיה"
» חדש - ישן בעריכת עודד פרקר
» כתבו עלינו בעיתון...
» יומן אישי
» יזכור
» דפי נפטרים
אודות | יזכור
יוסף נצר
בן מרים ודוד מנדל
 
נולד ב- י' בכסלו תרפ"ג, 30.11.1922
נפטר ב- ז' באב תשנ"ו, 23.7.1996
 
הקבוץ הוכה בהלם בהיוודע מותו של יוסף. מה פתאום יוסף? הוא לא היה בין הותיקים, בין החולים הכרוניים, בין המועדים. פתאום נפטר ולא בבית אלא בבית ביתו בעיר בעת ביקור אצל הנכדים.
יוסף נולד באוסטריה. לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1938 הספיק לעלות ארצה לחברת הנוער בקבוץ עין-שמר. משם עברה חברת הנוער ויוסף איתה לשער-הגולן, שזה עתה עלה על הקרקע, מאז הוא היה חבר מסור בשער-הגולן.
יוסף היה ברוך כשרונות וכך מגדיר אותו הניק, חברו הטוב, בדברים לזכרו: "היינו שלושה קשורים בחדוות היצירה- יוסף, חיים ברגל הצייר ואנוכי. היה בינינו היזון הדדי, אבל במרכזו תמיד עמד יוסף. יוסף עם הכאריזמה שלו, עם קשת מדהימה של תבונה, של ידע, של עומק מחשבה. יוסף עם החיפוש התמידי והעיקש אחר אמת וצדק. פרט לכושר חריזה, היתה ביוסף גם רגישות מוזיקלית, תחושה נכונה של מקצב ושל צליל. תמיד בטחתי בו, תמיד שמחתי וגם התגאיתי בשותפות המפרה הזאת".
קבוצנו היה ידוע בתנועה ובארץ כולה, כקבוץ פעיל בשטח התרבותי, הודות למספר רב של חברים בעלי כשרונות, בעלי יכולת ובעלי רצון ומוכנות לפעול בשטח זה. בלט בינהם - יוסף נצר. הוא וחברו הניק, ארגנו לקבוצים רבים חגיגות יובל, בהן יוסף כתב את המחזות, ואת המילים לשירים והניק את המוסיקה. זוג מוכשר זה בנוסף לחברים כשרוניים רבים, ארגן את חגיגות היובלות של הקבוץ ואת החגים בכל שנה.

יוסף היה מעורה ופעיל לא רק בתרבות אלא בכל שטחי החיים בקבוץ. יוסף כתב במשך 50 שנה 170 רשימות בעלון הקבוץ. בכל בעיה שעלתה על סדר היום בקבוץ, היה ליוסף מה לומר, והנאמר שקול, הגיוני ומנותח על פרטי פרטיו לזכות ולחובה. יוסף כתב גם בעתונות היומית: ב"על המשמר", כל עוד הופיע ובעתונות התנועתית. וכך כותב דני מור בדברים לזכרו: "פעמים רבות אמרת את שרצינו לאמר ולא יכולנו. הוצאת מילים ממעמקי נפשנו, ניקית אותן, סידרת אותן, ונתת לנו למשמרת". צודקת כרמלה בכתבה בעלון לזכרו: "וכעס, כעס על עצמנו, שלא השכלנו לערוך לו בחייו מסיבה גדולה, שלא הוצאנו בדפוס את כל השפע שיצר". אולי עוד ניזכה לראותם בדפוס, לאחר שיתוף פעולה עם בנו ונכדיו.
יוסף הלך מאיתנו בגיל 74, כבר לא צעיר, אבל עדיין מלא יכולת יצירה ומוכן להעמיס על כתפיו משימות ואתגרים, כמו למשל: יובל ה-60 של שער-הגולן בעוד מחצית השנה. אפשר בהחלט להגיד בנוסח שירו של ביאליק: "שירת חייו באמצע נפסקה". "הקבוץ שלנו לא יהיה אותו קבוץ בלעדי המעורבות הפעילה שלו בכל השטחים. חיינו יהיו דלים יותר, כשיוסף איננו מעניק לנו מאוצרות רוחו" - כותבת כרמלה.

יוסף בשירו האחרון: "סתיו אחר" כתב: "השיר שלי הוא לא מנגינת עצבות,שלכת ובדידות. הסתיו שלי כולו ירוק, ריח פרדסים מתוק". אבל לנו, הסתיו בלעדיו כולו עצבות ויגון - למשפחתו, לקבוץ ולכל מי שהכיר אותו.

יוסף השאיר ירושה גדולה וחשובה בכתובים - בעלוני הקבוץ ובפרסומי דיונים שלנו ומחוצה לנו. הקבוץ כולו כואב ואבל יחד עם המשפחה. נזכור את יוסף ונכדיו יתגאו בסבם.

הניח אחריו את אשתו בתיה, בתו הגר ובנו דוד ומשפחותיהם.
Site by ITdesign - בניית אתריםEtsuv. Creative Group